סיפורים וסיפורות: יום אחד\מאת: מעין
פתח דבר
"אין סיכוי שאני אתן לך לעשות דבר כזה!" שמעתי את אימא צועקת בפעם המאה באותו הערב. רגע, אספר לכם מהתחלה. אני מיראבל, אני בת 17 ואני נערה עשירה ומפונקת. אני לא סובלת שקשוקה אך המאכל האהוב עלי הוא חביתה בצורת חתול. כן, כן, חתול. תמיד רציתי שהיה לי חתול. תמיד. אולי אתם חושבים שחתול שורט, מפחיד ומכוער, אבל זה בסך הכול חיה תמימה ומסכנה (וחמודה) שלא עשתה שום דבר רע. אימא שלי תמיד מסרבת שהיה לי חתול ואומרת שאני צריכה כבר להתחתן, אבל אני חושבת שהיא סתם מדברת שטויות ואני , רק אני מחליטה על עצמי. אז יש לי כבר רעיון גאוני
המשך בפרק הראשון.
Comments